המונח נוטריון ציבורי עבר שינויים ברבות השנים, כאשר בעבר היה מדובר בבעלי תפקידים מוגדרים וכיום יכולים לעסוק בכך גם מי שלא בהכרח הוסמכו לנוטריונים ציבוריים, אלא קיבלו את הסמכויות של נוטריון ממשרד המשפטים. בתוך מערכת המשפט, קיים הבדל עקרוני בין מי שמכהן כנוטריון לבין עורכי דין “מן השורה”, אך לא מן הנמנע שגם עורכי דין וותיקים יוכלו לשמש כנוטריונים, לאחר הסמכה רלוונטית וקבלת רישיון.

נעים להכיר: נוטריון ציבורי

בישראל המושג “נוטריון ציבורי” כבר איננו מה שהיה פעם על פי ההגדרה, כיוון שאם בשנים עבור ההסמכה והסמכויות עצמן של נוטריון שהוגדר כציבורי, היו מסוימות ומובחנות מאלו של נוטריונים “רגילים”, הרי שכיום זה כבר לא כך.

באופן עקרוני ניתן לומר כי נוטריון ציבורי במובן המקורי של המונח, היה איש משפט שעבד בשירות המדינה ויכול היה לשמש בתפקידו במספר בתי משפט. תפקידו כלל מתן אישורים בשם בית המשפט ומטעמו, בנושאים שונים החל מאישור הצהרה, אישורי חתימות, אישורי חיים ועוד.

מחוץ לישראל עדיין מבחינים בין שני המושגים ועל מנת לקבל שירות שמצריך חתימה של נוטריון ציבורי, על האזרחים במדינות מסוימות לפנות לבעלי התפקידים הספציפיים ולא לנוטריונים או עורכי דין מן השורה.

יש הבדל בין נוטריון לבין נוטריון ציבורי?

כיום, כאמור, סמכויות אלו וגם אחרות ניתנות בידי כל נוטריון בישראל באשר הוא ולא קיימת האבחנה, כאן בארץ, בין שני המונחים.

המשמעות היא שבפועל – כל עורך דין שצבר מספיק שנות וותק יכול להגיש בקשה להתמנות לתפקיד נוטריון, אם הוא עומד תחת יתר התנאים הנוספים, ביניהם:

1. נטול הרשעות שיש עמן קלון.
2. לא הושעה מעולם מלשכת עורכי הדין.
3. אזרח ישראלי שעסק לכל הפחות עשור בתחום המשפט.

המטרה שלשמה מעמיד משרד המשפטים בפרט והמדינה בכלל, את כל התנאים הללו בפני משפטנים המעוניינים לכהן כנוטריונים, היא על מנת להבהיר לציבור כי אדם שהורשה לכהן כנוטריון קיבל את האישור הרשמי לכך מטעם המדינה – ומכאן שהוא מייצג אותה.

אם כל התנאים רלוונטיים, יכול עורך הדין להגיש בקשה לרישויו כנוטריון ואם היא תתקבל, הוא יוכל להתחיל לשמש בתפקיד זה.

נוטריון VS עורך דין

מלבד הוותק רב השנים שהוא תנאי סף לכהונה כנוטריון, כמו גם יתר התנאים שתחתיהם צריך הנוטריון לעמוד כדי לקבל את רשיונו, קיים שוני בינו לבין תפקיד עורך דין בעצם ההרשאות הניתנות לו, על פי החוק, מידי המדינה, למשל:

1. אישור מסמכים – קיימים טפסים ואישורים מסוימים כגון ייפויי כוח לבנק או אישור הלוואת משכנתה, שדורשים חתימה של נוטריון. אישור עורך דין סטנדרטי לא יספיק לשם כך.
2. תרגום מסמכים משפות זרות – תרגום נוטריון נדרש על מנת לאשר מסמכים רשמיים כמו רישום לנישואין, תעודות לידה ופטירה וכדומה, בין אם מדובר בתרגום שנדרש משפה זרה לעברית, או תרגום מעברית לשפה זרה.
3. אישור נכונות העתקים של מסמכים – כאשר לאדם יש צורך בקבלת העתק של תעודות רשמיות כגון תעודת קבל תואר אקדמי או אישורים רשמיים שקיבל, בין אם הם פרטיים או ציבוריים, יהיה צורך בחתימת נוטריון לאישור נכונות ההעתק ונאמנותו למקור.

מלבד דוגמאות אלו יש לציין, כי בכל הקשור לאישורי הצהרה תפקיד הנוטריון עשוי לחפוף את זה של עורך הדין ה”רגיל”, כאשר הדבר עשוי להשתנות בהתאם לסוג המסמך שיש לאשרו: לעתים יספיק האישור של עורך הדין ובמקרים אחרים תהא חובה להצהיר בפני נוטריון.

סיכום

תפקיד נוטריון עשוי להפוך לאבן דרך משמעותית במסלול קריירה של עורכי דין וותיקים, שבוחרים להרחיב את סל השירותים שלהם ולכהן בתפקיד רם דרג. הנוטריון בישראל מכהן כ”חוט מקשר” בין האזרח לבין המדינה ובשל כך ניתן להגיד כי מגוון הסמכויות הניתנות לו, מייצגות בפועל את כובד המשקל של תפקידו.